מ.א.י משרתת יצרנים,יבואנים ומשווקי ציוד אלקטרוני וסוללות בישראל להתאמה רגולטורית ועמידה בדרישות החוק לטיפול בציוד אלקטרוני וסוללות 2012. כחלק מסל שירותיה מקימה החברה אתרי איסוף וטיפול לציוד אלקטרוני, מבצעת מיון, תיעוד, דיווח ותפעול תהליכי מיחזור בשטח לקוחותיה. למ.א.י אתרי איסוף בפסולת אלקטרונית במוסדות, בתי עסק ורשויות לשימוש הציבור הרחב. בנוסף, מ.א.י לוקחת חלק בתהליכי ההכשרה והייעוץ בחברות למען פיתוח מודעות סביבתית ומעורבות חברתית קונסטרוקטיבית לתחום המיחזור ואיכות הסביבה. תאגיד המיחזור מ.א.י מספק ללקוחותיו אישורי מיחזור מוסדרים, מוכרים על פי תקני איכות הסביבה המחמירים בארץ ובעולם. חברות המשתתפות במסלולי מ.א.י נהנות מערכיות סביבתית למען לקוחותיהן, תרומה ירוקה ומעורבות חברתית אקולוגית.
יצרנים, יבואנים, מוכרים ומשווקים של כל ציוד אלקטרוני ביתי או תעשיתי יהיו אחראים להעברת פסולת אלקטרונית למיחזור כחלק מעקרון אחריות היצרן המורחבת (EPR) אשר נקלטה בישראל בחקיקה ראשית מתוך הדרקטיבה האירופאית WEEE. החוק המוצע בארץ מטיל חובה לאיסוף והעברה למיחזור של פסולת אלקטרונית על גופים וחברות שמפיקים רווח ממכירה של ציוד אשר הופך עם הזמן לפסולת אלקטרונית. אלה הם למעשה היבואנים, היצרנים המקומיים והמוכרים של ציוד אלקטרוני בחנויות , במרכזי השיווק ובאינטרנט. התפיסה הרווחת היום והנקלטת בישראל היא “המזהם ימחזר וישא בעלויות”.
החל מיולי 2012 מחויבים בתי עסק וחברות לבצע פינוי מוסדר של ציוד אלקטרוני וסוללות תוך קבלת היתרים ואישורים ראוים לכך. בשטח אומנם סוחרים רבים וחברות המוכנות לשלם סכום כסף פעוט בעבור הפסולת האלקטרונית, המחשבים , המסכים והציוד שבידיכם. החוק מחייב בתי עסק לבצע פינוי מוסדר על פי חוק, לקבל אישור לפינוי שכזה והן למרכזי פינוי עירוניים או לחברה המבצעת זאת עבורה. החוק לטיפול בציוד אלקטרוני וסוללות מאפשר הטלת עיצומים כספים חמורים ואף מטיל חבות פלילית לעושים זאת. הימנעו מקנסות ומבוכה ופעלו להעברת הציוד לטיפול ראוי וסביבתי. חברת אקוקל מספקת שירותי פינוי על פי חוק לאיסוף פסולת אלקטרונית בחברות, מפעלים ומבני משרדים. אקוקל אמונה על איסוף החומר, אריזתו, קיטלוג, מיון והעברתו לתהליכי מיחזור והשמדה על פי חוק במפעליה בישראל. סעיף 43 לחוק לטיפול בציוד אלקטרוני וסוללות: “(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל”ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:(1) השליך פסולת ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 28;”
יש מספר סיבות לזריזות שבה מתנהל הליך החקיקה של הצעת חוק זו. ראשית הנושא הוא בעל חשיבות אמיתית וכבדה. בישראל, נכון לשנת 2010, מיוצרים כ 100,000 טונות של פסולת אלקטרונית (כל ציוד הכולל רכיב חשמלי ושהשימוש בו תם), כיום אחוז מזערי מפסולת זו מגיע למיחזור, רובה ככולה מטופלת יחד עם כל האשפה המוצקה הרגילה.
למרות שפסולת אלקטרונית מהווה רק 5% מכלל האשפה המוצקה היא הגורמת לשחרור כ 65% מכלל החומרים המזיקים אל הסביבה כתוצאה מהטמנת אשפה.
פסולת אלקטרונית אחראית לזיהום סביבתי במזהמים כגון מתכות כבדות (עופרת, ניקל, כספית, קדמיום ועוד), תרכובות פלסטיות המשחררות גזים רעילים בעת שריפתם, רעלנים כגון ארסן ועוד.
הצעת חוק הפחתת פסולת אלקטרונית ומחזורה, התשע”א–2010 ,מטרות:חוק זה מטרתו למנוע ולצמצם היווצרות פסולת אלקטרונית, לעודד שימוש חוזר בפסולת האלקטרונית, מחזור מכשירים אלקטרונים ופסולת אלקטרונית וייצור מוצרים אלקטרוניים אשר פגיעתם בסביבה מזערית, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
פסולת אלקטרונית (הכוללת למעשה כל פריט ציוד ובו רכיבים חשמליים) מכילה מגוון רחב של חומרים מזהמי סביבה כגון מתכות כבדות, מעכבי בעירה, מיני תרכובות פלסטיות ועוד.
ארגונים ירוקים שונים, ובראשם ארגון גרינפיס (greenpeace) החלו עוד בשנות התשעים להתריע על נזקים לאיכות הסביבה ועל סיכונים בריאותיים הנובעים מטיפול בפסולת אלקטרונית כבכול אשפה מוצקה אחרת. מנתוני דוחות כאלה ניתן היה כבר אז להתרשם שהיקף הבעיה ילך ויצמח לאור קצב ההתפתחות הטכנולוגית ותרבות הצריכה המערבית.מודעות גבוהה לאיכות הסביבה המאפיינת את המדינות המפותחות החברות באיחוד האירופי הניעה כבר עם תחילת שנות האלפיים לתת את הדעת לבעיית הזיהום הסביבתי שמקורו בפסולת אלקטרונית. בשנת 2003 נכנס לתוקפו צו ה weee והפך חלק מספר החוקים האירופי.
חברת אקוקל מבצעת בעבור לקוחותיה פינוי של פסולת אלקטרונית , חדרי מיחשוב , ציוד מיחשוב שאינו בשימוש , מדיה אלקטרונית, ציוד בטחוני , אמצעים מסווגים ורעלים בתעשית המוליכים והטכנולוגיה. אירועי פינוי חד פעמים מבוצעים בכל חלקי הארץ ועל בסיס הזמנה ותיאום מראש ובעלות משתנה בהתאם לצורך ולרגולציות אליהן מחויבת החברה. בכל פינוי מגיע צוות החברה ומבצע את ניטרול הציוד בשטח החברה ורק לאחר העברת מלוא האחריות באמצעות תעודות השמדה מועבר החומר למרכז המיחזור של החברה שם מושלם הליך ההשמדה והעברת החומר למיחזור אקולוגי מלא ונטול סיכון לחברה.
ציוד אלקטרוני שייך למוצרים שבייצורם נעשה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. אין פלא שבציוד כזה ניתן למצוא מגוון גדול של חומרים המעורבים ושזורים זה בזה.
לחלק מן החומרים המרכיבים ציוד אלקטרוני פוטנציאל להפוך לרעלנים אם יורשו להשתחרר באופן לא מבוקר אל הקרקע.כרום , ארסן , בריום וקדמיום
פסולת אלקטרונית מכילה מגוון רב של חומרים מזיקים, בין אלה מצויים חומרים הנופלים לגדר קטגורית המתכות הכבדות. הגדרתה הכימית של מתכת כבדה היא מתכת שמשקלה הסגולי עולה על 5 גר/סמ”ק. כשדנים ברעלנים המזהמים את הסביבה נהוג לכנות בשם זה גם מתכות רעילות בעלות משקל סגולי קטן יותר (בריליום ואלומיניום למשל) ואף חומרים דוגמת ארסן וסלניום אשר אינם מתכות באופן מוחלט היות ויש להם גם תכונות של יסודות לא מתכתיים.
מתכות כבדות, לפי ההגדרה הרחבה יותר הנ”ל, הן מן החומרים המזיקים ביותר הנמצאים בפסולת אלקטרונית. בפסקאות הבאות נרחיב על סכנות הכרוכות בשחרור בלתי מבוקר לסביבה של ארבע מתכות כבדות, עופרת, ניקל, סלניום וכספית. נפרט גם על תכונותיהם של החומרים, על שימושים שנעשה בהם בתעשיית האלקטרוניקה ובאלו מכשירים ניתן למוצאם.
הצעת חוק “הפחתת פסולת אלקטרונית ומחזורה” עברה ב 19/2/2012 את ההצבעה הטרומית במליאת הכנסת. את הצעת החוק מקדמים מספר חברי כנסת מקשת רחבה של סיעות (כגון העבודה, הבית הציוני, יהדות התורה, מרץ ועוד), מהן סיעות יריבות ברוב הנושאים. בראש יוזמי הצעת החוק עומד חבר הכנסת ניצן הורוביץ ממרץ.
הצעת החוק באה לטפל בבעיה מחריפה והולכת של זיהום סביבתי הנוצר כתוצאה מהשלכת פסולת אלקטרונית יחד עם האשפה הכללית. אפילו גרוע מכך הוא הגעתו של ציוד אלקטרוני משומש לידי גורמים הפועלים בכל דרך שהיא להפיק ממנו חומרים בעלי ערך כלכלי, זאת ללא כל התחשבות בנזק לסביבה או נזק בריאותי מיידי לשוהים בקרבת מקום.
בישראל, נכון לשנת 2011, מיוצרים כ 100,000 טונות של פסולת אלקטרונית בשנה. אחוז מזערי ממנה עובר הליך מחזור כלשהו. למרות שפסולת אלקטרונית מהווה רק כ 5% מסך הפסולת המוצקה היא אחראית לכ65% מן החומרים המזהמים המשתחררים אל הסביבה.
בישראל מיוצרת מדי שנה פסולת אלקטרונית במשקל של כ 100,000 טונות (נכון לשנת 2011) אשר ברובה אינה עוברת תהליכי מיחזור. רמת המודעות לנזקים האקולוגים הכרוכים בטיפול בלתי נאות בפסולת אלקטרונית נמצאת בעליה אולם מעטים מדי מאיתנו מבינים לאשורה את היקף הבעיה.
הכרה כללית עם הרכיבים המזיקים שבה, רכיבים העשויים לחלחל אל הסביבה (בין אם לאדמה, למים או לאוויר), תאפשר קבלת תמונה בהירה יותר באשר לחשיבות שבטיפול מקיף ואחראי באיסוף, פינוי ומחזור פסולת אלקטרונית.במאמר זה נפרט ונרחיב על מיני חומרים מסוכנים הנמצאים בפסולת אלקטרונית.
בארץ מיוצרת פסולת אלקטרונית בכמות של כ 100,000 טונות בשנה (נכון לשנת 2011). בגלל שרק אחוז קטן מגיע כיום למיחזור, פסולת אלקטרונית מטופלת יחד עם כל האשפה מוצקה ורובה מוטמנת באדמה במטמנות האשפה.
למרות שמבחינת משקל פסולת אלקטרונית מהווה רק כ 5% מכלל האשפה המוצקה היא אחראית לכ 65% מן הזיהום הסביבתי הנוצר כתוצאה מהטמנת אשפה באדמה.
אין פלא כי ארגונים סביבתיים מנסים לעורר את דעת הקהל לנושא. כיום נמצא בשלבי חקיקה מתקדמים חוק הצפוי להביא לשינוי מרחיק לכת עד כי בתוך כמה שנים בודדות תגיע רוב הפסולת האלקטרונית למיחזור.
נכון לשנת 2010 היוותה פסולת אלקטרונית כ 5% מכלל הפסולת המיוצרת בעולם מדי שנה, לפיכך דובר על כ 50 מיליון טונות של אשפה שאם אינה מטופלת באופן אחראי עשויה לגרום לפגיעה משמעותית במשאבי טבע, איכות ותוחלת חיים.
כמות זו גדלה משנה לשנה בקצב גדול יותר משל כמות האשפה הכוללת בעולם. זאת בעיקר כתוצאה מהטמעת השימוש במחשבים וטלפונים ניידים במדינות מתפתחות ומתרבות הצריכה המערבית המעודדת שדרוג תכוף של ציוד אלקטרוני בשלל תחומים.
אנו חיים בעידן בו הטכנולוגיה בכלל והדיגיטאלית בפרט מתקדמות בקצב מסחרר. כך מושקים השכם וערב “גדג’טים” ומוצרים אלקטרוניים חדישים להם קם מיד ביקוש עצום. מטבע הדברים מוצרים כאלה הופכים מיושנים תוך זמן קצר.
מאז שהוצג העיקרון לראשונה הוא מומש בארצות רבות ובאינספור תחומים, בין אלה בנושא פסולת אלקטרונית. כיום מוכר עיקרון ה EPR כמדיניות ציבורית המיועדת להעברת הנטל הכלכלי של טיפול בפסולת מזהמת מכתפי משלמי המיסים אל הגורמים האחראים להימצאותם של פריטי הפסולת המזהמים, כלומר החברות המייצרות אותם.
רגולציה בישראל: אתר המשרד לאיכות הסביבה. הצעת חוק הפחתת פסולת אלקטרונית 2010 . הצעת חוק הפחתת פסולת דיגיטלית . חוק החומרים המסוכנים התשנג 1993 . ישיבת ממשלה 302 28/12/2011 בענין פסולת אלקטרונית. רגולציה בין לאומית:
EPA – סוכנות ההגנה על הסביבה בארהב.
